./update.sh
ולפרוס מחדש.
חיפוש בטקסט, בערכים, ובמקורות
'הנני משתטח ארצה בפישוט ידיים ורגלים לפני הקורא ומבקש לחנן אותי בשתיים: האחד- שאם יקרא דברים אלו ולא יכנסו בליבו, שיחזור ויקרא ויעיין עוד, כי הדברים האלו לא יכנסו בלב הקורא רק בעיון רב מאוד, כי כך הם כל דברי אמת ויושר, נראים רחוקים בתחילת העיון, ולבסוף יתגלה ויאירו כשמש בצהרים. הבקשה השנית- שאם אחר כל זה אין הדברים נכנסים לו בליבו, שיהיה הדברים האלו כאילו לא נאמרו כלל...' (באר הגולה ד, עמ' נ.).
בהתרגשות גדולה, הנני מניח לפני בני התורה את הספר מושגים במהר״ל.
המושגים
נעשה כאן נסיון לתת ללומד כלי עזר, ע״י קיבוץ דברי המהר״ל לפי מושגים. בתחילה חשבתי לבאר בלשון חופשית, כדי להועיל בהנגשת המושגים, אך ראיתי שבדרך זו אני מאבד מן הדיוק (ומן הביסוס של הדברים במקורם), ועל כן חזרתי בי, וכתבתי את המושגים בקירוב גדול ללשון המהר״ל. ועוד- במקום שחשבתי שלשונו מובנת כמות שהיא- ציטטתי במדויק את דבריו (מסומן בתוך גרש, לעומ״ז מה שמסומן בגרשיים זו לשון שלי). צורת כתיבה זו מרחיקה את הלומד הפחות-מיומן בשפת המהר״ל, והדבר ציערני מאוד. ניסיתי להשלים את הפער שנוצר בהערות שהוספתי, כפי שאסביר לקמן.
על אף מאמצַי, לא נעלמה מעיני האפשרות שלא הצלחתי להנגיש כראוי את דברי המהר״ל, ושהלומד הפחות-מיומן בתורתו יתקשה להיעזר בספר.
מושג הוא מארג שלם של חלקים שונים, הארוגים זה בזה, ואינו כבניין של הוכחה מתמטית, שכל שלב הוא הבסיס לשלב הבא. לכן לפעמים עניין אחד חוזר על עצמו מספר פעמים באותו מושג, בהקשרים שונים.
לא הבאתי בכל מושג את כל דברי המהר״ל השייכים לו, משום החשש שריבוי פרטים יקשה על הבנת העניין העיקרי.
ברוב הפעמים לא קישרתי בין תוכן דברי המהר״ל לאופן שבו חז״ל התבטאו בחידותיהם, אף שאחד הדברים הנפלאים בלימוד הוא הבנת האופן שבו חז״ל השתמשו ברמיזותיהם. ועל כך התנצלותי.
בחלק הראשון של הספר המושגים מסודרים לפי סדר א-ב, ובחלק השני לפי נושאים (נ״ל שריכוז המושגים לפי נושאים יכול להועיל). וכדי להקל על מציאת המושגים הוספתי אינדקס בסוף הספר.
ישנם מושגים שהיה מקום לחלקם לשני מושגים שונים, לדוג׳ המושג ״שבת״- יש בו משמעויות המתאימות למדור ״מצוות״, ויש בו משמעויות המתאימות למדור ״זמנים ומועדים״. השתדלתי לא לחלק את המושגים, למען יוכל הלומד לראות את כל הדברים באגד אחד.
כדרכה של כתיבה בחלוקה קשיחה למושגים, ישנם מושגים רבים שכדי להבינם כראוי יש צורך לראות מושגים נוספים הקשורים אליהם, ובפרט מושגים בסיסיים שהמהר״ל חוזר עליהם, כדוגמת אמצע, יושר, חומר, צורה, בכח, בפועל וכד׳. השתדלתי במקומות נצרכים להפנות על ידי הסימון- ע״ע (עיין ערך). אך במושגים בסיסיים כאלה, מיעטתי בהפניות.
אין לראות בהגדרות המושגים דבר מוחלט, משום שדרכו של המהר״ל להשתמש באותו מושג במובנים שונים. במקצת המקומות חשבתי שיש תירוץ לסתירות והצבעתי על כך, ובמקומות אחרים השארתי את המובנים השונים.
ההערות
חילקתי את ההערות לב׳ סוגים: א- הערות מסומנות באותיות- בהן אני מסביר את ההקשר שבו נאמרו דברי המהר״ל, ומביא הוספות לאותו עניין ממקומות נוספים במהר״ל, וכן שאלות שעלו לי, או הבהרות קלות בלשוני. ב- הערות מסומנות בכוכבית- בהן נתתי לעצמי יותר חופש בכתיבה, הבאתי בהן פלפולים קצרים בדברי המהר״ל, ומיעוטן מכיל הנגשה ללומד הפחות-מיומן.
השארתי הרבה שאלות פתוחות, בדברים שלא ידעתי עליהם תירוץ, או בדברים שחשבתי שראוי להשאיר מקום למחשבת הלומד. מקווה שבמקומות שהצעתי תירוצים, הדברים יהיו מתקבלים. והשאלות הפתוחות- בתפילה שתרבה הדעת.
המקורות
הפניה למקור הנמצאת בסוף משפט- חלה על כל תוכן המשפט (יש לשים לב שפעמים שאני מביא בהערות מקור נוסף, במקרה כזה המקור מוסב על ההערה בלבד).
אין אפשרות להשתמש בספר זה כספר מפתחות, משום שלכל אמירה במהר״ל הבאתי בד״כ רק מקור אחד, ולא הזכרתי את כלל המקומות שבהם היא מופיעה. לא ראיתי בזה טעם, משום שמהות הכתיבה היתה עיצוב כל מושג לחטיבה אחת, ולכך מספיק מקור אחד לכל עניין.
המקורות מסומנים בעמודים לפי הוצאת לונדון (למעט גור אריה, שבו ההפניה היא לפרק ולפסוק). במקרים שדברי המהר״ל משתרעים על פני כמה עמודים, ההפניה היא לעמוד שבו נמצא עיקר הדברים, או לתחילתם. לכן לומד המעוניין לראות את הדברים במקורם (וכך ראוי!) יצטרך לעתים לקרוא את ההקשר כולו כדי למצוא אותם.
למותר לציין שאין הספר מהווה תחליף ללימוד בספרי המהר״ל.
הספר נמצא במהדורה דיגיטלית (כולל מנוע חיפוש) בכתובת: www.musagim-bamaharal.org
אשמח להערות ותיקונים: info@musagim-bamaharal.org
אסיים בתפילה שהספר ימצא חן בעיני הלומדים, ויגרום לחיזוק לימוד האמונה בכלל ותורת המהר״ל בפרט.
אורי נאמן
תשפ״ז